- אירופה
-
- אמשטטן(7)
- Bad Schallerbach(1)
- באדן(4)
- ברג(1)
- בראונאו(5)
- ברגנץ(3)
- ברוק אן דר מור(1)
- גרץ(4)
- הארטברג(1)
- אינסברוק(5)
- קממלבך(1)
- קיצבוהל(4)
- קלגנפורט(5)
- קרמס אן דר דונאו(1)
- קופשטין(5)
- לייבניץ(1)
- ליינץ(1)
- ליצן(1)
- לינטס(5)
- אוץ(1)
- פוניץ(1)
- רדשטאט(1)
- זלצבורג(5)
- סט. פולטן(2)
- שטיריה(1)
- שטייר(1)
- שטיירג(1)
- טראון(3)
- וינה(30)
- וילאך(5)
- וולקרמרקט(1)
- וולס(5)
- וינה(1)
- וינה נוישטט(4)
-
- אאלסט(2)
- אהרשוט(2)
- אפליגם(1)
- אנדרלכט(5)
- אנטוורפן(11)
- ארלון(6)
- את'(2)
- אובנג'(5)
- באסטון(2)
- בלנקנברג(1)
- ברוז'(5)
- בריסל(2)
- בריסל(24)
- שארלרואה(5)
- דיינזה(3)
- דנדרמונד(1)
- דייסט(2)
- אטרבק(5)
- גֵּיל(1)
- גנק(5)
- ז'נט(8)
- גרארדסברגן(1)
- גרימברגן(2)
- האסלט(5)
- האוסדן-זולדר(2)
- איפר(1)
- איזגם(1)
- קנוק(4)
- קורטריק(3)
- לה לובייר(2)
- לואוון(5)
- ליאז'(4)
- לימבורג(4)
- לומל(1)
- מורטסל(1)
- אוסטנד(1)
- טורןהאוט(1)
-
- צ'ליאבינסק(1)
- דובנה(4)
- גеленדז'יק(1)
- אירקוצק(1)
- קלינינגרד(1)
- קאזאן(4)
- קראסנודר(3)
- קרסנויארסק(1)
- מאייקופ(1)
- במוסקבה(53)
- ניז'ני נובגורוד(4)
- נובוסיבירסק(1)
- אOmsk(1)
- פנזה(1)
- רוסטוב על הדון(2)
- סנט פטרבורג(13)
- סמארה(1)
- סראטוב(1)
- סרפוכוב(2)
- סבסטופול(3)
- סוצ'י(5)
- סטברופול(1)
- סורגוט(1)
- טיומן(2)
- ufa(3)
- ולדיווסטוק(3)
- יקטרינבורג(11)
-
- אליקנטה(12)
- ברצלונה(141)
- בן-אלמדה(1)
- בנידורם(7)
- קסטלון דה לה פלאנה(1)
- דניה(1)
- אספוניה(1)
- פואנג'ירולה(4)
- איביזה(54)
- חרס דה לה פרונטירה(1)
- לנזרוטה(1)
- לאס פלאמס דה גרן קנאריה(5)
- מדריד(79)
- מלגה(10)
- במרבלה(55)
- מורסיה(1)
- אובידו(1)
- פלמה דה מיורקה(55)
- פוארטו באנוס(3)
- סביליה(1)
- טרגונה(1)
- טנריף(10)
- טורבייה(6)
- ולנסיה(10)
- ויגו(1)
- סaragוזה(1)
- ברחבי העולם
-
-
- ערד(2)
- אשדוד(8)
- אשקלון(1)
- בת ים(13)
- באר שבע(2)
- באר שבע(2)
- בית חנניה(2)
- בית שמש(2)
- קיסריה(1)
- דימונה(2)
- אילת(1)
- גדרה(2)
- דרום (2)
- חדרה(2)
- חיפה(2)
- חיפה(4)
- מחוז חיפה(1)
- הרצליה(21)
- חולון(2)
- יפו(8)
- ירושלים(7)
- כרמיאל(2)
- כְּפַר סָבָא(2)
- קִרְייַת גַּת(2)
- קרית מלאכי(3)
- קריית שמונה(2)
- קריית ים(2)
- לוד(2)
- הגליל התחתון(1)
- נהריה(2)
- נתניה(4)
- אופקים(2)
- פתח תקווה(3)
- רעננה(2)
- רמת גן(1)
- רמלה(2)
- רמלה(2)
- רחובות(2)
- ראשון לציון(8)
- ראש העין(2)
- סביון(6)
- שדרות(2)
- תל אביב(96)
- טבריה(1)
- צפון(2)
סיפור סטריפטיז, חלק 1: כאשר אלות הורידו את צמרות

כשהאלות הורידו את הטופים: סטריפטיז לפני הספירה
כשעבדתי במועדון, לקוחות תמיד אהבו לשאול: "כמה זמן את עושה את זה?"
אני בדרך כלל הרמתי גבה ואמרתי: "נו, אם סופרים ממצרים העתיקה — זה כבר מזמן מאוד."
הם צחקו. אני לא.
כי בלי הסרקזם, זה כמעט אמת.
אני ניגשת לכל דבר באנליטיות.
כן, אל תצחקו — למרות המקצוע שלי, אני היסטוריונית במקור וחוקרת בחיים.
ובבוקר יפה אחד אחרי משמרת במועדון, חשבתי: אנחנו באמת האנשים הראשונים שאוהבים לרקוד תחתונים תמורת כסף?
הספוילר: לפנינו הייתה מסופוטמיה. ותאמינו לי, גם שם היה חם לא פחות.
מצרים: פירמידות, פרעונים והסטריפטיז הראשון
תארו לכם: שנת 2025 לפני הספירה, ערב חם על שפת הנילוס.
את עטויה תכשיטים מזהב, לובשת בד שקוף וקליל, ומופיעה בחגיגות לכבוד האלה חת'ור — רתימת האהבה, היין והחגיגות.
בקיצור, כמו אחותי ברוח.
אבל ההבדל הוא שהריקודים אז לא היו סתם "מכירת סקס", כמו שאנחנו אומרים באינטרנט היום.
זה היה טקס שלם.
נשים — כהנות או פילגשים — רקדו לא כדי לקבל כסף בתחתונים, אלא כדי לרצות את האלים, להביא פוריות, או במקרה הגרוע להרים את מצב הרוח של הפרעון.
כן, לפרעונים זה היה כיף לראות בנות רוקדות עם תכשיטים וחזה עירום.
אבל בכלל, זה היה סוג של פולחן, לא משהו מגונה כמו היום.
אז כשאני עולה לבמה ב-2025 לספירה, אני ממשיכה מסורת עתיקה.
רק שהקהל הוא לא פרעון, אלא ואדיק שיכור מחתונת רווקים, ולפוריות אף אחד לא באמת דואג.
מסופוטמיה: סטריפטיז במקדש היה חוקי
מסופוטמיה — אם כל הציוויליזציות, ונראה שזה המקום הראשון שהבין שגוף האישה הערום הוא כלי קסם רב עוצמה.
אז היו כהנות של האלה אישתר (כוכבות האונלי-פאנס של זמנן), והן כבר ידעו שזוכות לחיים טובים מי שיודעת להדליק גבר (וכמובן גם לרצות את האלים קצת).
כמה מקורות (כן, קראתי מאמרים היסטוריים) אומרים שהריקוד עם התפשטות היה חלק מטקס קדוש.
המקום: מקדש, קהל, עשן, אישה ערומה על הבמה — וזה לא מופע של ליידי גאגא, זו דת עתיקה.
תארו לעצמכם קונצרט שהכניסה אליו היא תפילה.
מצד אחד — יופי, מסתורין, אנרגיה.
מצד שני — אותם גברים חשקנים שרוצים "להכיר קצת יותר מקרוב".
רק התירוץ משתנה, העיקרון נשאר.
סין: משי, מניפות ואווירה עדינה
ועכשיו לסין העתיקה, שם הכל היה עדין, אלגנטי, ומסונן דרך תרבות.
הנערות בארמונות רקדו בשמלות משי ארוכות,
ולמרות שלא היה "אופס, היא הורידה את הטופ", האורוטיקה הייתה שם — פשוט מוסווית.
מניפות, תנועות זורמות, מבטים מתחת לריסים.
באמת הייתי רוצה את הסגנון הזה.
כשאת עושה את ה"חתולה" על העמוד פעם ארבעים באותו לילה, רק רוצה לנער מניפה ולהיעלם בערפל.
אבל במועדון שלי, הערפל הוא רק מכונת עשן — אם בכלל לא התקלקלה.
יוון: היווצרות שירותי האסקורט
ההטראות — לא רק "זונות עם כריזמה".
אלה היו נשים שידעו לנהל שיחה, לשיר, לנגן, וכן, לרקוד, לפעמים להתפשט.
בקיצור, עשו את כל מה שכתוב בפרופיל של אסקורטית מודרנית.
אבל ההבדל העיקרי — הן זכו לכבוד.
הן התיידדו עם סוקרטס ופלוטו, לא בילו עם שייחים במסיבות פרטיות.
הן היו מלוות בשומרות אישיות, לא נזרקו החוצה מחדר המלון בבוקר.
הריקודים התקיימו בסימפוזיונים — מעין מסיבות אליטה בסגנון יווני: יין שוטף, גברים בטוגות, ואת אחת האורחות המוזמנות.
יפה, אלגנטי, חכם.
למרות שיש לי השערה שעד הבוקר זה הסתיים במין בתשלום, אבל זה רק השערתי.
אני רוצה להאמין שבאותם ימים באמת היה כבוד אמיתי לנשים.
רומא: לחם, מחזות וקצת זיון
ואז הגיעו הרומאים.
היוונים עוד ניסו להעמיד פנים שזה "סתם ליווי",
הרומאים אמרו: "פף, בואו פשוט נהנה ונקרא לדברים בשמם."
ברומא היו הופעות סטריפ, ריקודים פרטיים, ובנות חצי עירומות שהיו מוכנות להישאר עד הבוקר.
הכבוד לנשים לא תמיד היה קיים.
לעיתים קרובות ראו בהן קישוט,
והמשך היה מובן מאליו.
תארו לכם מכונת זמן שהופכת את רומא העתיקה ליעד פופולרי לגברים נשואים שרוצים סתם להירגע.
אז מה זה היה: אומנות או זילות?
מי יודע?
למישהו — ריקוד קדוש.
למישהו — סתם תירוץ להיתפס.
ולרקדניות?
כנראה דרך לשרוד,
להביע את עצמן,
או פשוט להיות נצרכות בעולם שבו הגברים והאלים קובעים את הכל.
אני, כמובן, לא כהנת אישתר.
אבל כשאת עומדת על הבמה, מקושטת בנצנצים, המוזיקה צורחת, ואת זזה כאילו התבואה של מסופוטמיה תלויה בך —
מרגישים שאת חלק ממשהו גדול יותר.
אפילו אם ה"גדול" הזה הוא פשוט מופע של ערב שישי.